אתם הרי מכירים אותי. אני אף פעם לא התלהבתי בקלות משחקני כדורסל שאינם אמריקאים. אני לא מדבר רק על הווניליות האירופאיות. אני מדבר אפילו על שחורים שאינם אמריקאים מהסוג של איבקה או ננה.

טוני פרקר שינה מעט את דעתי אבל הוא צרפתי שהוא יותר מדי 'אמריקאי' בגלל אביו האמריקאי שהיה שחקן כדורסל. לאחרונה הגיעו עוד שניים  שהראו לי שאולי אחרי הכל שחורים שאינם אמריקאים יכולים להגיע לרמה גבוהה מאד: הגריק פריק, ואנדרו וויגינס – שבעיקר בשבעת המשחקים האחרונים של העונה הגיע לרמה של אול סטאר בכל המובנים.

אמש (למעשה שלשום) ראיתי את השחור הזר שיהיה הטוב מכל הזרים שלפניו, עם סכוי להיות בעוד כמה שנים השחקן הטוב בעולם.

קוראים לו בן סימונס, הוא אוסטראלי שחור, הוא 2.10 מ' מהיר ביותר וקפיצי, אתלט נפלא המסוגל לשחק כפוינט גארד ופאור פורוורד באותה יעילות, הוא שמאלי הקולע גם ימני, והוא פרשמן ב-LSU.

ידעתי שהוא טוב. אבל לא היה לי מושג כמה טוב הוא. שחקן שאולי אף פעם לא ראיתי בן 19 כמוהו, מלבד אולי לברון וקובי. אגיד לכם משהו: הוא טוב יותר מאשר הם היו. אני לא אומר שהוא יתפתח להיות שחקן טוב כלברון או קובי, אבל נכון להיום – בגיל 19 – הוא יותר מושלם ויותר מוכן משהם היו.

מה שראיתי היה שחקן מלא בטחון העושה הכל: מגן ומתקיף. טיימינג מצויין. קורורדינציה מושלמת. ריבאונדר מעולה עם חוש ריח לכדור. מכדרר כפוינט גארד, ואני לא מגזים. קלעי שמאלי עם מוטות זרועות ארוכות מאד שיהיה סיוט לשמור.

תנו מבט במשחקו אמש  בו קלע 23 ב-8 מ-11, וקטף 16 ריבאונדים בנצחון נגד סאות' אלבאמה:

*

*

את השנתיים האחרונות הוא בילה ב'מונטברדה היי', בית החרושת לכדורסל בפלורידה שמתחפש לבית ספר תיכון, והוא היה הסיבה לעונת ג'וניור עם רקורד 0-28 ונצחון במשחק אליפות התיכונים ("אליפות" בלתי רשמית, אבל ה-HIGH SCHOOL NATIONAL TOURNAMENT מזמין את ארבעת התיכונים הנחשבים לטובים ביבשת לטורניר במדיסון סקוור גארדן) על OAK HILL ACADEMY (הוא סיים את המשחק עם 24 נק' ו-12 ריב'), כשהוא ניבחר כג'וניור כ-MVP של ה'נשיונל היי סקול בסקטבול אסוסיאשיון'.

בקיץ שעבר הוא הוביל את נבחרת אוסטרליה למקום שני באליפות העולם לתחת גיל 19, ובשנת הסניור הוא זכה ב-MORGAN WOOTTEN AWARD שמקדונלד נותנת לשחקן התיכוניים הטוב במדינה. מיד אחרי הוא זכה ב-'פרס נייסמית' – אף הוא לטוב שבשחקני התיכונים, ואז ב-GATORADE NATIONAL PLAYER OF THE YEAR  כשהוא מסיים את 29 משחקיו במונטברדה היי עם 28.0 נק' ממוצע ב-70.7% דיוק, 11.9 ריב', 4.0 אסיסטים, 3.4 חסימות, ו-2.6 גניבות למשחק.

את כל המספרים האחרונים כתבתי רק לצאת ידי חובה.

רציתי להציגו בפניכם כי שמעתי עליו רבות אבל לא ראיתיו במשחק שלם לפני כן.

כמעט תמיד כשאני שומע ניסים ונפלאות על שחקן, ואז רואה אותו בפעולה, השמועות עצומות מהמעשה על הפארקט. עם בן סימונס העובדות בשטח עלו על כל מה ששמעתי עליו.

אני בזאת מזהיר אתכם: הוא הדבר האמיתי. טוב ומוכן ומושלם הרבה יותר מכל הפרשמנים ששמעתם עליהם בשנים האחרונות. הוא יהיה איתנו שנים רבות. שנה אחת ב-LSU ואז שנים רבות של עליונות ב-NBA.